סקירה בנושא מחלת הגלאוקומה

מאת: ד"ר שמעון קורץ וד"ר רוני רחמיאל, רופאי עיניים ומומחים למחלת הגלאוקומה,
מחלקת עיניים, המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי בתל אביב.
גלאוקומה ("ברקית" בעברית) מהווה גורם עיקרי שני בשכיחותו לעיוורון בעולם המערבי.

שכיחות הגלאוקומה בארה"ב הנה בין 1-2% מהאוכלוסייה הכללית ופוגעת בכ-2.2 מיליון מבוגרים מעל גיל 40 שנה. מעריכים שכ- 68 מיליון איש חולים בגלאוקומה ברחבי העולם. על פי נתוני קרן המחקר העולמית לגלאוקומה, כ- 2% מהאוכלוסייה שבגילאי 40-50 שנה ו- 8% מעל 50 שנה , סובלים מלחץ תוך עיני (לת"ע) גבוה. ל- 6% מהאוכלוסייה מעל גיל 65 שנים יש מחלת גלאוקומה ולכ10% מעל גיל 80. מכיוון שאוכלוסיית העולם מתבגרת בקצב מהיר, צופים שבשנת 2020 יהיו כ-3.36 מיליון חולי גלאוקומה בארצות הברית, פי 1.5 ממספר החולים כיום. בקרב אוכלוסיית האפרו-אמריקאים בארה"ב יש פי 7 יותר גלאוקומה מאשר באוכלוסיית הלבנים כך שזו סיבת העיוורון העיקרית באכלוסיה זו.

מחלת הגלאוקומה מכונה בציבור "הגנב השקט של הראיה" מכיוון שבדרך כלל, החולים לא מרגישים כאב כלשהוא הקשור בלחץ התוך עיני או קושי בראיה ואיכות חייהם אינה נפגעת עד שלבים מאוחרים של נזק מהמחלה ורק כאשר נגרמת פגיעה קשה בתפקודי הראיה שלהם. רק 50% מחולי הגלאוקומה יודעים על קיום מחלתם ולכן, חשוב לזהות את אותם 50% מהחולים שאינם מודעים למחלה ולספק להם טיפול בזמן כדי למנוע נזק עתידי.

מה זה גלאוקומה?

גלאוקומה היא למעשה קבוצה של מחלות עיניים שהמשותף לכולן הוא נזק בעצב הראיה, אותו עצב שמקשר בין העין למוח ומעביר את המידע הראייתי אל המוח באמצעות כמיליון ומאתיים אלף סיבים העוברים בתוכו. נזק לעצב יוביל לפגיעה בשדה הראייה, בתחילה בהיקף השדה כך שהחולה לא חש בנזק ובהמשך, במידה ולא מטפלים במחלה בזמן , נפגע האזור המרכזי של שדה הראיה והחולה מתעוור. בדרך כלל הנזק מתקדם לאט מאוד ולאורך שנים. אולם, לעתים, הנזק מתקדם מהר. יש חשיבות מכרעת לאבחון מוקדם של המחלה עוד לפני שנגרם הנזק בשדה הראיה או לפחות כאשר הנזק היקפי בלבד.

מי בסיכון לחלות בגלאוקומה?

גלאוקומה יכולה לפגוע בכל גיל , מין וגזע. גורמי הסיכון השכיחים הם: גיל מבוגר ( בעיקר מעל 50 שנים), לחץ תוך עיני גבוה, סיפור משפחתי של גלאוקומה (בעיקר בקרובים מדרגה ראשונה), קוצר ראיה, מחלות כלליות כגון יתר לחץ דם וסוכרת, סיפור של חבלה בעין ושימוש בסטרואידים (קורטיזון) הן בטיפות והן בטיפול בכדורים.

לצערנו, לא ניתן לתקן את הנזק שנגרם לעצב הראיה ולתפקודי הראיה במחלת הגלאוקומה. אולם, אבחון וטיפול מוקדם במחלה ומעקב צמוד על ידי רופא עיניים לאורך כל החיים, יכולים בהחלט להאט את קצב התקדמות המחלה ובמקרים רבים אף לעצור אותה.

מה הסיבות למחלת הגלאוקומה?

לחץ נוזלים גבוה מדי בתוך העין ( לחץ תוך עיני) ידוע כגורם לגלאוקומה. העין מייצרת ומנקזת נוזלים באופן סדיר. נוזל זה הנמצא בלחץ תקין שבין 8-21 ממ"כ עוזר לשמור על צורת העין התקינה ומאפשר ראייה טובה. לחץ מעבר ל-21 ממ"כ מהווה את גורם הסיכון החשוב ביותר להתפתחות המחלה. כאשר הלחץ גבוה , המצב נקרא "יתר לחץ תוך עיני", מצב שהוא עדיין לא מוגדר כגלאוקומה. אנשים מסוימים יכולים לסבול מלחץ תוך עיני גבוה מבלי לפתח נזק בעצב הראיה ,זאת אומרת, מבלי לפתח גלאוקומה. בגלאוקומה, תתכן חסימה בניקוז נוזלי העין שתוביל לעליית הלחץ בעין. החסימה נמצאת בדרך כלל באזורים הפנימיים של תעלות הניקוז. במקרים מסוימים של גלאוקומה נחסמות תעלות הניקוז באופן מלא עקב הדבקויות שנוצרות בין קשתית העין והקרנית. הלחץ הגבוה בעין פוגע באופן מכני בסיבי העצב ומפריע להולכה העצבית שלהם. כמוכן, הלחץ משבש את זרימת הדם התקינה לעצב ומפריע להספקת חומרים חיוניים לחיות העצב ותפקודו. מאידך, יש אנשים שיפתחו גלאוקומה למרות לחץ תוך עיני בטווח התקין. מצב זה נקרא גלאוקומה נורמוטנסיבית (גלאוקומה עם לחץ תוך עיני תקין). מחקרים בעשור האחרון מעריכים שכ- %25 מחולי הגלאוקומה סובלים ממחלה עם לחץ תוך עיני תקין. משערים שבסוג זה של גלאוקומה יש הפרעה בזרימת הדם לעצב הראיה או שמופרשים רעלנים במינונים גבוהים מדי המזיקים לסביבת החיים של עצב הראיה. מחקרים בתחום זה מראים שלחולים אלו יש בעיות עם זרימת דם גם באזורי גוף אחרים, מחלת לב, יתר לחץ דם והסתיידות עורקים. החוקרים עמלים כיום למצוא פתרון לזרימת הדם הלקויה בעצב הראיה במחלה זו וכן, דרכים להפחתת ריכוזי החומרים המזיקים לחיות העצב.

כיצד מאבחנים גלאוקומה?

בדיקת הלחץ התוך עיני נעשית באמצעות מכשיר בדיקה (טונומטר) המותקן על מנורת הסדק הנמצאת בכל מרפאת עיניים. כאשר רופא העיניים בודק את העין שלך הוא יכול לאבחן נזק בעצב הראיה על פי מראה העצב. לעצב בריא יש שקע (קיעור) מרכזי קטן אשר במחלת הגלאוקומה הולך וגדל ומחליף בכך רקמת עצב בריאה שהולכת לאיבוד במחלה. בדיקה תקופתית של מראה העצב תאבחן התקדמות בשקע המרכזי הזה במידה והמחלה מתקדמת. צילום מצב העצב משמש עדות למראהו בנקודת הזמן של האבחון הראשוני ומהווה בסיס להשוואה אם יחולו שינוים בעתיד. בדיקת עזר נוספת לאבחון גלאוקומה נקראת שדה ראיה הנעשה באמצעות מכשיר ממוחשב המהבהב אור לבן בעוצמה וגודל משתנה ועל פני שדה ראיה המוצג לנבדק תוך כדי הנחת הראש על מתקן מיוחד. בדיקה זו מצביעה על אזורי חסר בשדה הראיה , בדרך כלל אזורים היקפיים בתחילת המחלה. האזור המרכזי נפגע בשלבים המאוחרים. יש לציין שלעתים קרובות נצפה נזק מבני בעצב הראיה זמן רב לפני שנצפה נזק בשדה הראיה וזאת משום שיכולות הגילוי המוקדם של מכשיר שדות הראיה הקיים עדיין מוגבלות.

כיום יש טכנולוגיות אבחון חדשות הזמינות יותר לנבדקים ומאפשרות גם הערכה של עובי סיבי העצב באזור השוליים שלו והערכת אובדן הסיבים במחלה. בעתיד הקרוב תכנסנה טכנולוגיות הדמיה מתקדמות עוד יותר החודרות עד לרמת התאים ומצב החמצון שלהם באזור העצב.

מה הם סוגי הגלאוקומה השונים?

הסוג השכיח ביותר בעולם המערבי ובישראל בפרט הוא: גלאוקומה-פתוחת-זווית. זאת אומרת, אין חסימה הנראית לנו לעין באזור ניקוז הנוזלים בזווית העין. חושבים שיש חסימה תפקודית, לא מכנית, בלתי נראית, באזור הנקרא TRABECULAR MESHWORK שאחראי על ניקוז הנוזלים. בסוג זה של מחלה אין שום סימפטומים מקדימים עד להופעת נזק קשה ואובדן ראיה. סוג נוסף הוא גלאוקומה בזווית סגורה. מחלה זו שכיחה במזרח הרחוק אך היא פוגעת בכל הגזעים ואנו רואים יחסית הרבה מקרים גם בישראל. במחלה זו נגרמת חסימה מכנית נראית לעין של תעלות הניקוז. מחלה זו יכולה לתת סימפטומים של כאבי ראש, כאבי עיניים וטשטוש ראיה חולף בעיקר בשעות בין ערביים ולהתקדם באופן הדרגתי. הצורה הידועה והמרשימה יותר היא הצורה החריפה שבה עקב עליית לחץ פתאומית בשל מבנה מסוים של העין מפתחים פתאום כאב חד בעין מלווה אודם וירידה בראיה עם רגישות לאור ולעתים קרובות בחילות, כאבי ראש , הקאה ואף כאבים בחזה. זהו מצב דחוף המחייב טיפול מיידי בחדר מיון עיניים שכן, עיכוב בטיפול יכול להוביל לתוצאות חמורות של אובדן ראייה קבוע.

מה הטיפול במחלה?

רב רופאי העיניים בארץ ובעולם יתחילו לטפל בטיפול תרופתי בעיקר טיפות עיניים ולעתים רחוקות בכדורים. כיום, יש מגוון סוגי טיפות עיניים יעילות המורידות את הלחץ התוך עיני. ניתן לשלב בין טיפות שונות עד להשגת יעד המטרה מבחינת הורדת הלחץ. בנוסף, קיימים טיפולי לייזר המיועדים לכל אחד מסוגי הגלאוקומה שהוזכרו. כאשר הטיפול התרופתי והטיפול בלייזר לא השיגו את יעדם והנזק הולך ומתקדם, מבצעים ניתוח גלאוקומה שבמהלכו יוצרים פתח ליציאת הנוזלים מדפן העין אל מחזור הדם על ידי שימוש ברקמות הטבעיות של העין דרך אזור הנקרא כרית סינון. במקרים בהם ניתוח זה נכשל, ניתן לבצע ניתוחים מתקדמים יותר של השתלת נקז או מסתם להוצאת הנוזלים מהעין.

לסיכום, גלאוקומה היא מחלה כרונית הגורמת לעיוורון וניתנת לאבחון מוקדם. טיפול מוקדם במחלה יכול למנוע את העיוורון. מומלץ מאוד לעבור בדיקת עיניים ראשונית החל מגיל 35 שנים במיוחד אם קיימים גורמי הסיכון שהוזכרו.

טיפולים תרופתיים חדשים בגלאוקומה

הסיבה העיקרית לעובדה שתפקודי הראייה מתדרדרים בחולי גלאוקומה מטופלים, כביכול באופן נכון, עד כדי אבדן מוחלט של הראייה נעוצה בחסר היענות של החולה לטיפול מה שנקרא בשפה המקצועית COMPLIANCE. בניגוד לטיפולים תרופתיים אחרים כגון טיפולים אנטיביוטים בזמן דלקת הינם לרב טיפולים זמניים וחולפים כעבור פרק זמן של שבועות בודדים לכל היותר, הטיפול בגלאוקומה הינו טיפול כרוני לכל החיים. טיפול זה מחייב הבנה ושיתוף פעולה מלא שבין המטופל והמטפל.

הטיפול בגלאוקומה כרוך לרב בטיפות עיניים ולעיתים נדירות יותר בטיפול בכדורים דרך הפה. הזלפת הטיפות אינה קלה כלל ועיקר ודורשת מיומנות רבה מצד המטופל או בן משפחה העוזר לו בטיפול זה. הטיפול שנועד להוריד את הלחץ התוך עיני מתחיל לרב בטיפול בסוג אחד של תכשיר ולעיתים יש צורך בהוספה של תכשירים שונים לאזן את הלחץ התוך עיני. חלק מהטיפות ניתנות אחת ליום חלקן פעמיים ביום וישנן תרופות הניתנות אף ארבע פעמים ביום. עלינו לזכור שרב המטופלים שייכים לאוכלוסייה המבוגרת כאשר ריבוי טיפות ובקבוקים עלול לבלבל אותם ועם השנים רעד בידיים וקואורדינציה לקוייה מקשים על טיפול תרופתי נאות. ככל שנגדיל את מספר הבקבוקים (מספר סוגים של טיפות ) וככל שנגדיל את מספר הטיפות הכללי ביממה נקטין את היענות החולים לטיפול ובכך נקטין את הסיכוי לאזן את הלחץ התוך עיני, ובכך נגדיל את הסיכוי להתדרדרות המחלה עד כדי עיוורון. בנוסף, ריבוי טיפות גורם בין השאר לתופעות לוואי מקומיות ( גרד עקצוץ, תחושת גוף זר, אלרגיה וכו') ותופעות לוואי גופניות בהתאם לסוג התרופה.

בעבר ניתנו טיפות שחייבו טפטוף כל שש שעות בהמשך פותחו טיפות הניתנות פעמיים ביום ומזה עשור אנו משופעים בטיפות עיניים יעילות מאד הניתנות אחת ליממה בלבד.

תרופות אלו גרמו לשיפור ניכר באיזון הלחץ התוך עיני וירידה משמעותי בכמות הטיפולים האחרים בגלאוקומה כגון לייזר וטיפולים ניתוחיים.

בשנים האחרונות כמו בשנים עברו התעוררה בעיה הקשורה בהתרגלות של הגוף לטיפולים התרופתיים שהיו בעבר מאד יעילים. עובדה זו חייבה הוספה של טיפות נוספות על הטיפול הקיים לחולה הספציפי ועל ידי הוספת טיפות הורדנו את היענות החולים לטיפול התרופתי ששוב חזר להיות מורכב עם מספר בקבוקים ביממה. במקביל חלה עלייה במספר הטיפולים הלא תרופתיים בחולי הגלאוקומה.

בשנים האחרונות פותחו תרופות חדשות שהן תרופות שילוב כלומר תרופות המשלבות שני מרכיבים בבקבוק אחד. בעקבות ההצלחה הראשונה של חברת MSD עם הטיפול המשולב ב COSOPT התעוררו חברות תרופות נוספות ופיתחו תרופות משולבות שמטרתן הגברת היעילות התרופתי על ידי שיפור ההיענות והורדת תופעות הלוואי המקומיות של הטיפות (בקבוק אחד במקום שניים).

התרופות החדשות שיצאו לאחרונה הן: COMBIGAN של חברת ALLERGAN המשלבת שתי תרופות ותיקות (טילופטיק ואלפגן), XALACOM של חברת PFEIZER המשלבות קסלטן וטילופטיק DUOTRAV של חברת ALCON המשלב טרבטן וטילופטיק ולבסוף GANFORT המשלב לומיגן וטילופטיק. ייתכן ובעתיד נזדקק לטיפולים המשלבים 3 תרופות ואולי יותר ובכך נשפר את איכות הטיפול הרפאי וזמינותו לחולה.

לפרטים נוספים מלא/י את הטופס ונחזור בייעוץ אדיב ומקצועי

ד"ר שמעון קורץ

מומחה למחלות עיניים ומנתח

כתובת:
דרך השלום 53, גבעתיים,
מגדל הורד, קומה 20

שעות פעילות המרפאה
בימים: ב', ג', ה'
בין השעות: 15:00-20:00

טלפון:
03-6775486
03-5741932

פקס:
03-5745665

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out LoudPress Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out LoudPress Enter to Stop Reading Page Content Out LoudScreen Reader Support